#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	סה. 1 מדוע לגבי מיתה תני אוב וידעוני ואילו לגבי כריתות תני רק אוב?	"לר' יוחנן לא תני ידעוני שסובר כיון שחלוקים רק במיתה אין חלוקה במיתה חלוקה וחייבים רק אחת ותני בעל אוב דפתח ביה קרא, ולא אמר כר&quot;ל, דמתניתין ר&quot;ע דלא בעי מעשה. <p dir=""rtl"">ר&quot;ל סובר שחלוקה דמיתה הוי חלוקה, לכן פי' מפני שידעוני אין בו מעשה ואפ' מעשה זוטא, ואפי' שמשנתנו ר&quot;ע שלא מצריך מעשה, מעשה זוטא בעי.</p><p dir=""rtl"">[אליבא דר&quot;ל י&quot;ל שחכמים שפטרו מגדף חולקים אף בבעל אוב וחד מתרתי קתני, וכתבו מגדף דס&quot;ד שרבנן יודו מפני שכתוב בפרשת חטאת קמ&quot;ל. עולא אמר דבעל אוב דאיתא במשנה זה מקטר לשד ואמר רבא דהינו ע&quot;מ לחברו ולכן לא חלקו דאיכא מעשה וחייב משום חובר חבר, ואינו כשאר מחברי חיות שהם בלאו].</p>"	סנהדרין סה.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	סה. 2 המגדף והמשתחווה לע&quot;ז האם לוקה ומדוע?	"מגדף לכו&quot;ע תלוי במחלוקת לר&quot;ע חייב דלא בעי מעשה ולחכמים פטור שאין בו מעשה, אפ' לר' יוחנן שהחשיב כפיפת קומתו למעשה כאן לא חשיב מעשה הואיל וישנו בלב [ועדים זוממים מפני שישנם בראיה].<p dir=""rtl"">משתחווה - לר' יוחנן אפי' לחכמים חשיב מעשה ולוקה, ור&quot;ל אמר שלחכמים צריך מעשה חשוב ולכן לא חשיב מעשה ואינו לוקה.</p>"	סנהדרין סה.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	סה: 1 מהו בעל אוב וידעוני?	"תנו רבנן: בעל אוב - זה המדבר בין הפרקים ומבין אצילי ידיו, ידעוני - זה המניח עצם ידוע בפיו והוא מדבר מאליו.<p dir=""rtl"">בעל אוב, אחד המעלה בזכורו ואחד הנשאל בגולגולת. מעלה בזכורו אינו עולה כדרכו ואינו עולה בשבת, נשאל בגולגולת עונה כדרכו ועונה בשבת.</p>"	סנהדרין סה:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	סה: 2 מהו ודורש אל המתים?	תניא ודורש אל המתים זה המרעיב עצמו והולך ולן בבית הקברות כדי שתשרה עליו רוח טומאה.	סנהדרין סה:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	סה: 3 מהו מעונן (3)?	"רבי שמעון אומר זה המעביר שבעה מיני זכור על העין. <p dir=""rtl"">חכמים אומרים זה האוחז את העינים. </p><p dir=""rtl"">רבי עקיבא אומר זה המחשב עתים ושעות ואומר היום יפה לצאת וכדו'.</p>"	סנהדרין סה:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	סה: 4 מהו מנחש?	"ת&quot;ר מנחש זה האומר פתו נפלה מפיו, מקלו נפלה מידו, בנו קורא לו מאחריו וכד', אל תתחיל בי שחרית הוא, ר&quot;ח הוא ומוצאי שבת הוא.<p dir=""rtl"">עוד שנינו בברייתא לא תנחשו ולא תעוננו כגון אלו המנחשים בחולדה, בעופות ובדגים.</p>"	סנהדרין סה:		
